מזונות ילדים

מזונות ילדים הם כספים ותשלומים שנועדו להבטיחכי ילדים שהוריהם מתגרשים לא ירעבו ללחם ולא יחסירו מצרכיהם ההכרחיים דבר. בזמן תהליך הגירושין עולות שאלות רבות בקרב בני זוג מתגרשים:

 מי זכאי ומי חייב לשלם את מזונות הילדים? מה היקף ההוצאה הצפוי על מזונות ילדים? מה יש בתוך התשלומים הקבועים ומה צריך להוסיף?

במאמר זה נסביר כיצד להגיש תביעה למזונות ילדים וכיצד מתקבלות החלטות בבית משפט, וטיפ קטן לסיום. בואו נתחיל.

מי חייב במזונות ילדים?

מזונות ילדים היו באופן היסטורי חובה של האב כלפי ילדיו, אלא שפסיקה של בית המשפט העליון הפכה את המצב על כנו ונקבע שמזונות ילדים אינם חובה של הגבר דווקא. על פי הפסיקה החדשה, מזונות ילדים משולמים בד”כ ע”י ההורה אצלו שוהים הילדים פחות זמן ותלוי הכנסתו/ה במידה מסויימת. המטרה היא להשוות בין הוצאות ההורים על ילדיהם, ללא קשר למגדר.

מזונות ילדים- זכות הילד

מזונות הינם זכות הילד. ולכן כל החלטה של ההורים, או החלטה של בית המשפט בעניינים צריכה להתחשב טובת הילד. בין אם מדובר על פסיקה ראשונית לגבי מזונות ובין אם מדובר על שינוי גובה דמי המזונות.

היכן להגיש את התביעה?

יש בישראל שתי ערכאות משפטיות מקבילות ונפרדות שבהן ניתן לדון במזונות ילדים:בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני.  המשמעות היא שישנו “מירוץ סמכויות” בין שני הערכאות במטרה להחליט היכן תיקבע חלוקת המזונות. ניתן “לכרוך” את תביעת הגירושין עם תביעת מזונות, או שניתן להגיש תביעה נפרדת בבית המשפט לענייני משפחה.

בעבר, נהוג היה להגיד שבתי הדין הרבניים מוטים לטובת הגבר ואילו בתי המשפט לענייני משפחה מוטים לטובת האישה. אך נכון להיום, שתי הערכאות עברו שינויים משמעותיים ולכן לא ניתן להצביע על אחת הערכאות כטובה יותר או פחות עבור גברים או נשים. הבחירה בין הערכאות תלויה במידה רבה במאפייני המקרה ולכן חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין לפני הגשת תביעת מזונות. 

מימוש הזכות למזונות

הסכם

הורים הנפרדים בהליך גירושין בהסכמה או גירושין בשיתוף פעולה, עשויים לכלול את ההסכמה על דמי המזונות שישולמו במסגרת הסכם גירושין, אם מדובר בבני זוג שהיו נשואים, או הסכם פרידה, כאשר מדובר בבני זוג שהיו ידועים בציבור, וניהלו חיי זוגיות ללא נישואין. לחלופין, הסכם מזונות עשוי להחתם בין הורים אשר מביאים ילדים בתהליך של הורות משותפת ללא קשרי זוגיות ביניהם.

כאשר מדובר בהסכם גירושין או הסכם פרידה, הוא נכנס לתוקף רק לאחר קבלת תוקף של פסק דין מאחת הערכאות- להסכם. בהעדר אישור זה שמהווה “פסק דין” על ההסכם, אין תוקף משפטי למוסכם בין הצדדים, והם חשופים לתביעות בעניינים המנויים בהסכם.

חשוב לשים לב כי על ההסכם בעניין מזונות הילדים להתחשב בטובת הילדים ולא רק בטובת ההורים. וזאת מתוך הנחה כי מזונות הינן זכות הילד וכי טענה מאוחרת שההסכם לא שיקף את טובת הילד, אם אכן תוכח, תביא לפתיחת ההסכם!

 נתון זה מאפשר לקטין להגיש תביעת מזונות באמצעות אדם בגיר, במקרה בו ההסכם מתחשב בטובת ההורים בלבד, ללא התייחסות לטובת הקטין, או במקרה בו בית המשפט אישר הסכם בעניין מזונות הקטין  ללא קיום דיון מעמיק בנושא.

אולם, במקרה בו ההסכם מתחשב בטובת הקטין או במקרה בו בית המשפט דן בעניין מזונות קטין אין זכות להגשת תביעה אלא אם חל שינוי מהותי בנסיבות, המצדיק תביעה כזו.

תביעת מזונות

כאשר ההורים אינם מגיעים להסכמה ביניהם בעניין דמי המזונות, קיימת זכות לקטין להגיש תביעה כנגדם או כנגד אחד מהם באמצעות אדם בגיר (ובכלל זה ההורה המשמורן) התביעה יכולה להיות מוגשת בפני ערכאה בתחום השיפוט בו מתגורר הקטין, ניתן להגיש את התביעה למזונות בפני בית המשפט לענייני משפחה, ובמקרים בהם עניין המזונות נכרך בתביעת הגירושין מול בית הרבני ניתן להגיש את התביעה למזונות בפני בית הדין הרבני.

כיום, קטין אינו יכול להיות צד פורמלי לתביעת מזונות כנגד הורה. כלומר: ההורה השני הוא התובע מזונות אולם בהחלט יכול לטעון טיעונים עובדתיים, כלכליים הנתמכים במסמכים, להוכיח כי יש צורך בבחינה מחודשת של צרכי הקטין למזונותיו וצרכיו.

הגשת תביעה למזונות כרוכה באגרה על סך 234 ש”ח, ובפסיקת בית המשפט לענייני משפחה בעניין דמי המזונות הפרמטרים הנלקחים בחשבון יהיו חלוקת זמני המשמורת, השתכרות כל אחד מן ההורים וגיל הילד, בהתאם לכך יפסקו גובה דמי המזונות.

הדין האישי היהודי לגבי מזונות

הדין העברי, לפיו פועל בית הדין הרבני, מטיל עדיין את עיקר חובת תשלום דמי המזונות על האב, ואילו חובת האם נחשבת למשנית. וחלה במקרים מסוימים בלבד, בהתחשב ביכולתה הכלכלית של האישה לעומת זאת האב חייב חייב במזונות צרכיהם ההכרחיים של ילדיו באופן מתמיד שאינו תלוי בדבר.

צרכים הכרחיים הינם מזון, ביגוד, מדור, חינוך וצרכים רפואיים. לעומת זאת צרכים שאינם הכרחיים המכונים בדין העברי “צרכים מדין צדקה” הינם חוגים, מתנות, חופשות, בילויים ושיעורים פרטיים ואלו מוטלים על שני ההורים על פי החלק היחסי הפנוי בהכנסותיהם, לאחר ניכוי צרכי ההורים.

התייחסות הדין העברי לגיל הילד

הדין העברי מתייחס לגיל הילד כפרמטר נוסף לצורך קביעת חובת דמי המזונות:

-עד גיל 6- חובת מזונות מוטלת מאופן מוחלט על האב אף אם אין לו יכולת כלכלית לכך. אף אם מדובר באב נכה, מחוסר עבודה או בעל הכנסה נמוכה מאוד הוא חייב במזונות ילדיו.

-מגיל 6 עד גיל 15- האב מחוייב בתשלום הצרכים ההכרחיים של ילדיו, והאם משתתפת בתשלום הצרכים שאינם הכרחיים, בהנחה שקיימת לה יכולת כלכלית לכך.

-מגיל 15 והלאה- הוצאות הילדים נחשבות “דין צדקה” ולפיכך שני ההורים מתחלקים בהם ביחס להכנסותיהם.

למרות חלוקה זו, בתי המשפט לענייני משפחה נוהגים לפסוק סכום קבוע המחייב את המשלם ממועד מתן הפסק עד להגיע הילד לגיל 18, ובנוסף לסכום המזונות שנקבע, תשולם תוספת עבור מדור וסכום נוסף בגין הוצאות מיוחדות.

מזונות ילדים – כמה זה יוצא?

מזונות ילדים נקבעים על סמך מספר קריטריונים: הוצאות שוטפות, הכנסות של בני הזוג, אצל מי נמצאים הילדים מרבית הזמן ומי נושא בהוצאות הקבועות שלהם (בגדים, אוכל, תשלומים לחוגים וכו’).

המטרה העיקרית היא להגיע בשוויון בהיקף ההוצאה תוך לקיחה בחשבון של היקף ההכנסות ולכן היקף המזונות משתנה בין מקרה למקרה. כל ניסיון להצמיד מספר לסכום המזונות בלי להכיר את פרטי המקרה לעומק נדון לכישלון ולכן אנו ממליצים לכם לא להסתמך על כל מיני “מחשבונים” אינטרנטיים ובמקום זאת להתייעץ עם עו”ד מומחה לדיני משפחה.

גובה דמי המזונות

הסכומים “המוכרים” כסכומי מינימום לילד, כפי שקבעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הינם כ- 1,450 ₪ לילד מזונות בסיס המשקפים את צרכיו לכלכלה (אוכל) וביגוד. ילד שני ושלישי- הסכומים יורדים באופן מדורג ולא “מכפילים” את עצמם אוטומטית.

הסדרי שהות נרחבים עם הילדים- כמובן מביאים לכך שכל צד “מכלכל” את הילדים כשהם אצלו ובהתאמה- סכומי המזונות שצוינו לעיל- מותאמים.

תשלום המזונות לעולם צמוד למדד המחירים לצרכן. הסכום אינו כולל תשלום עבור מדור (שכירות והוצאות דיור ותשלומים שוטפים) והוצאות מיוחדות.

כאמור, זהו רף המינימום, אולם הוא עשוי להשתנות בהתאם ליכולתו הכלכלית של ההורה, כאשר יכולת כלכלית מתייחסת הן להכנסה החודשית והן לרכוש בבעלות ההורה.

לגבי ילד מגיל  18  או מגיל סיום התיכון ועד תום תקופת השירות הצבאי, דמי המזונות הינם שליש מהסכום שנפסק עד לגיל זה, וזאת על פי פסיקת בית המשפט לענייני משפחה.

ולסיום, טיפ למתגרשים הטריים

הורים יכולים לבחור ללכת לתהליך גישור ולבחור בעצמם את אופי חלוקת המזונות בין בני הזוג. במרבית המקרים, מתגרשים שמצליחים להגיע להסכמה בנושא זה יהיו שמחים יותר, יקיימו קשר מיטיב יותר ביניהם ויוציאו הרבה פחות כסף על הוצאות בית משפט ועו”ד. מומלץ בחום.

ניתן לקרוא גם על מזונות אישה >>

תאמו פגישה עכשיו
Call Now Button