הסדרי שהות

הסדרי שהות (בעבר כונו הסדרי ראיה) הם המועדים בהם ההורה שאינו ההורה המשמורן פוגש את ילדיו. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מטיל על ההורים לדאוג לצרכיו הפיזיים והנפשיים של הקטין. מימוש חוק זה על ידי ההורה שאינו משמורן מתבטא בתשלום מזונות ילדים במטרה לתמוך במילוי צרכיו הפיזיים של הילד, ובקיום פגישות סדירות עמו כדי לדאוג לצרכיו הנפשיים, הכוללים קשר יציב עם שני הוריו.

קביעת משמורת והסדרי שהות- על ידי מי?

כמו בכל עניין, הדרך הטובה ביותר נעשית בהסכמה. גם בקביעת משמורת והסדרי שהות, ההורים יכולים להסכים ביניהם על כך בתהליך גירושין, אך הסכמתם חייבת באישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. אישור זה מעניק להסכמה שנעשתה בין ההורים תוקף משפטי של פסק דין. 

במידה וההורים אינם מצליחים להגיע להסכמה, בית המשפט מזמין תסקיר המבוצע על ידי פקידת סעד, במסגרתו מגובשות המלצות אותן בית המשפט מאמץ בדרך כלל ונותן להן תוקף של פסק דין. 

הסדרי שהות בהתאמה לגיל הילדים

הסדרי השהות להורה שאינו משמורן, אמורים לכלול זמני שהות בימי חול. ולעומת זאת, סופי שבוע חגים וחופשות מחולקים בדרך כלל באופן שווה  בין ההורים. בנוסף, ככל שגיל הילדים צעיר יותר זמני השהות קצרים יותר ואינם כוללים לינה על פי רוב, אך ככל שהילדים מתבגרים משכי השהות יכולים להתרחב ולכלול לינה.

משמורת משותפת

בעידן הנוכחי, עם התמורות שחלו בתפיסה של פיתוח קריירה לנשים, רווחות יותר ויותר פסיקות של משמורת משותפת. שמייצגת תפיסת עולם של אחריות הורית משותפת ויחס שוויוני לנכסי הקריירה של שני המגדרים.

הפרות הסדרי שהות

הפרות של הסדרי שהות קיימות לצערנו. הן יכולות להיגרם הן ע”י ההורה המשמורן והן ע”י ההורה שאינו משמורן. 

הפרות יכולות להתבטא הן בביטול המפגשים, והן באיחורים בהגעה והחזרה של  הילדים שאינם מתחשבים בסיכום ובצרכי הצד השני ושגרת חייו, חוסר סדירות זו פוגעת גם בתחושת היציבות של הילדים ובהתפתחותם הנפשית התקינה.

הפרת הסדרי ראיה על ידי ההורה המשמורן

הורה משמורן אשר גורם להפרת פסק הסדרי השהות חשוף לטענה כי הוא גורם לניכור הורי. מפסיקות של בתי משפט לענייני משפחה במקרים כאלה עולה כי על הורה כזה הוטלו סנקציות שונות כגון קנסות, הפחתת מזונות ואף העברת משמורת להורה האחר. 

הפרת הסדרי ראיה על ידי ההורה שאינו משמורן

בתי המשפט לענייני משפחה מתייחס לזמני השהות כזכות של הילד, ולא כבחירה של מי מהוריו. ולכן ההורה אינו רשאי להפר זכות זו של הילד. זאת מתוך כך שהוכח שקשר של הילד עם שני הוריו קריטי להתפתחותו התקינה. וליכולתו לבנות בעתיד קשרים זוגיים והוריים תקינים. בית המשפט עשוי להטיל סנקציות כגון קנסות והגדלת דמי מזונות וכן תשלום דמי טיפול שנאלץ ההורה המשמורן לשלם על טיפול בילד בעקבות הפרת הסדרי הראיה. במידה ומדובר בהזנחה קיצונית שגרמה נזקים לילדים ייתכן גם שההורה יחוייב בתשלום פיצויים לילדיו בגין נזקים אלה.  

תאמו פגישה עכשיו
Call Now Button