מזונות גירושין

כאשר בני זוג יהודים הנשואים כדת משה וישראל מעוניינים להתגרש, מוטלת על האב חובת מזונות מכוח הדין היהודי הדתי שנקרא "הדין האישי" בישראל והחוק מחייב לפעול על פיו. חובת "המזונות" שבדין האישי, בין אם תידון כתביעה בבית המשפט למשפחה ובין בבית הדין הרבני- מתחלקת למזונות ילדים ולמזונות אישה וחלה על הגבר מכח הדין האישי- הדתי, כל עוד בני הזוג נשואים. מזונות הילדים יחולו עד גיל 18 (לפעמים עד גיל 21) ומזונות האישה עד שיתגרשו באופן סופי ולעיתים גם לתקופת הסתגלות שלאחר מכן.

גם כאשר מדובר בבני זוג שאינם נשואים כדת משה וישראל, החוק האזרחי בישראל מטיל לעיתים חובת מזונות גם עבור "הידועה בציבור".

תשלום דמי מזונות הינו חובה סוציאלית ומוסרית של האב לדאוג לכלכלת ילדיו ולאפשר להם חיים ברמת חיים סבירה וקבלת כל צרכיהם.

מקור החובה הדתית 

החובה הדתית מטילה את בסיס החובה החוקית, המעוגנת בחוק בישראל, כי על האב לזון את ילדיו וביתו, שכן באופן היסטורי היו הגברים "ציידי" הטרף למשפחות, הם אלו שהיו יוצאים לעבוד והנשים היו יושבות בבית. אותה הלכה שמחייבת את האב לדאוג לכל צרכי אשתו והילדים גם שללה מהאישה את היכולת להיות יורשת וחייבה אותה לתת לבעלה את כל הכסף שהכניסה בכל דרך שהיא.

היינו- כי לעת שינוי העיתות ופרנסת הנשים, כמו החלת זכותן השוויונית להיות יורשות, לשמור לעצמן כסף וכיוצ"ב נדרשות ההתאמות בהשתתפות הנשים בכספן זה בפרנסת הבית והילדים.

הפסיקה האזרחית 

בע"מ 919/15 הינו פסיקה מחייבת של בית המשפט העליון בישראל, היוצרת הבחנה דרמתית מהדין הדתי בישראל, ובעוד בבתי הדין הרבניים ימשיכו לחייב אב לזון את ילדיו גם מעל גיל 6 וגם אם שני ההורים משתכרים שווה בשווה (ובית הדין הרבני הגדול קיבל ערעורים שבהם ניסה בית הדין האזורי לסטות מהכלל הדתי האמור), הרי שבית המשפט העליון הוציא בפסיקתו זו מתווה שוויוני בין הההורים, החל מגיל 6 של כל אחד מהילדים (שכן אז "דין צדקה" בלבד חל על פי הדין הדתי האישי), ככל והילדים שוהים כמחצית עם כל אחד מההורים, ייעשה איזון הוצאות הילדים בהתאם לפערי ההשתכרות בין ההורים, בלבד. ולא תחול שום חובה אוטומטית לתשלום מזונות ילדים.

גובה דמי המזונות

צרכי הילדים המקובלים כפי שנקבעו על ידי הלשכה מרכזית לסטטיסטיקה נעים סביב כ 1400 ש"ח לחודש אולם בכל תיק ייבדקו את צרכי הילדים ככל והם שונים מצרכים של ילד ממוצע. פסיקת המזונות תיקח בחשבון את יכולתו הכלכלית של האב וכן את חובת האם, ככל וישנה כזו להשתתף בהוצאות הילדים.

בנוסף לדמי המזונות הנ"ל הכוללים: כלכלה וביגוד,  ישנה חובת השתתפות בדמי המדור, עבור ילד אחד 30% (מדמי שכירות או משכנתא לפי הנמוך ביניהם), עבור שני ילדים 40% ועבור שלושה ילדים ומעלה 50%.

וכן השתתפות במחציות של הוצאות נוספות לחינוך, חברה ובריאות הגוף והנפש שכל ילד נזקק להם ואינם מכוסים על ידי הסלים הציבוריים. במסגרת "מחציות" ככל וההורים לא מסכימים קובעת הערכאה השיפוטית מנגנון הסכמה (המלצצת הגורם החינוכי, הרופא וכיוצ"ב).

תשלום דמי מזונות דיפרנציאלי

הגדרת דמי המזונות וגובהם משתנה בהתאם לגיל הילד:

עד גיל 6 חובת התשלום היא אבסולוטית ללא פטור.

מגיל 6-15 חובת דמי המזונות נשארת בסכום זהה אולם היא מוגדרת בבית הדים כ"צדקה" והתשלום בו האב חייב הוא בהוצאותיו הבסיסיות בלבד של הילד.

מגיל 15-18 חובת תשלום דמי המזונות היא בהתאם ליכולת ההשתכרות של האב והאם.

מגיל 18 ועד 21, חובת האב לדמי מזונות יורדת לשליש מהסכום שנפסק למזונות.

על פי מה נקבע גובה דמי המזונות?

קימיים מחשבונים לחישוב דמי מזונות המשקללים פרמטרים כדוגמת גיל הילדים, גובה ההשתכרות של הוריהם, חלוקת המשמורת, מספר הילדים וצרכי הילד. בנוסף יש לחשב את ההצמדה למדד המחירים לצרכן או למדד יוקר בהתאם להצמדה שנקבעה בפסיקת המזונות.

באילו דרכים ניתן להסדיר את עניין המזונות?

הגשת תביעת מזונות לבית הדין הרבני

תיקי גירושין הנידונים בבית הדין הרבני, הם בעצם תיקים בהם כורכים את פסיקת המזונות עם התביעה לגירושין. במקרה ובית הדין הרבני הוא הסמכות הדנה בתיק, הוא יפסוק לגבי תשלום המזונות.

הגשת תביעת מזונות בבית המשפט לענייני משפחה

ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה כגורם סמכותי לדיון ופסיקה בתיק הגירושין. במקרה זה גובה דמי המזונות ושאר הנושאים הקשורים לתיק הגירושין יידונו ויפסקו בבית המשפט לענייני משפחה.

מלחמת הסמכויות- החמרה

מאז פורסם בע"מ 919/15 הוחמרה מלחמת הסמכויות בין הערכאות השיפוטיות, שכן רק בית הדין הרבני רואה עדיין בבעל – באבא כחייב בלעדי במזונות כאשר בביהמ"ש נקודת המוצא מאז פרסום הפסיקה הנ"ל, היא שהאישה נבחנת בהכנסותיה וצרכי הילדים יתחלקו בין הצדדים.

לכן חשוב מאוד להיערך מבעוד מאוד, לתכנן את הצעדים, להוביל את ההליך ולא להיות מובלים.

הסכם מזונות

הסכם מזונות הוא הדרך המועדפת, המהירה והנעימה ביותר שניתן להשתמש בה כדי להסדיר את עניין תשלומי המזונות. כדי שהסכם מזונות ייכנס לתוקף יש לאשרו בפני ערכאה שיפוטית שתתן לו תוקף של פסק דין.

משרד עו''ד חווה קליין
אז מה היה לנו עד עכשיו?
פוסטים נוספים שאולי יענינו אותך
עורך דין סייבר
מתי צריך עו"ד לסייבר?

החוק להגנת הפרטיות בישראל גובש בתחילת שנות השמונים כאשר עוד רשת האינטרנט כלל עוד לא הייתה קיימת בציבור והלך והתעדכן כאשר באמצעות רשת האינטרנט ישנה

קרא עוד »
חוק הפרטיות בישראל
חוק הפרטיות בישראל

חוק הפרטיות בישראל ב-23 בפברואר בשנת 1981 עבר החוק להגנת הפרטיות בכנסת בקריאה שניה ושלישית ונכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. החוק, שמטרתו להגן על

קרא עוד »
משרד עו''ד חווה קליין
עורך דין סייבר

עורכי דין עוסקים בשלל תחומים בתחום המשפט בין אם מדובר על עורכי דין המתעסקים בפלילי ומייצגים נאשמים בפליליים ובין אם עורכי דין העוסקים בתחומים אזרחיים

קרא עוד »
Call Now Button